פסיכותרפיה אישית, זוגית וקבוצתית

מאמרים מאת יאיר אפטר

מקבץ מאמרים שכתבתי ופורסמו במסגרות שונות:

באתר פסיכולוגיה עברית:

איפה הגברים כולם? מודל להסבר המחסומים בפנייה של גברים לעזרה נפשית מקצועית

גברים נוטים שלא לפנות לקבלת עזרה נפשית מקצועית ובמחיר נפשי שגובה ההימנעות מפנייה לעזרה. המאמר מציג מודל תיאורטי להסבר התופעה על בסיס ידע קליני ואמפירי בתחום הפסיכולוגיה החדשה של גברים. המודל מתבסס על שלושה מחסומים בדרכם של גברים אל עבר הפנייה לעזרה נפשית: תהליכי הבניה לגבריות ותפיסות חברתיות של תפקידי מגדר, מחסום הנגישות לשירותים ומחסום האבחון והטיפול. כמו כן, המאמר מציע לאנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש דרכים שיעזרו להגביר את פנייתם של גברים לעזרה בעת מצוקה נפשית.

לחצו לקריאת המאמר באתר בו פורסם.

התערבות פסיכו-דידקטית בטיפול בגברים הסובלים מאלקסיתימיה-נורמטיבית

אלקסיתימיה נורמטיבית מתייחסת לקושי המתפתח בקרב בנים ונערים לזהות, לשיים ולבטא את רגשותיהם על רקע תהליכים תרבותיים וחברתיים המעצבים את זהותם הגברית. תהליכים אלו מעודדים אותם להדחיק את רגשותיהם ולהימנע ממגע ישיר עימם. מאמר זה מגדיר את הבעיה והאטיולוגיה שלה, ולאחר מכן מציג באמצעות תיאור מקרה את השימוש בכלי פסיכו-דידקטי שנועד לשפר את יכולתו של המטופל להיעזר במודעות רגשית על מנת להתמודד עם מצוקה נפשית.

לחצו לקריאת המאמר באתר בו פורסם.

עזרת גברים: אשנב לטיפול רגיש מגדר בגברים

הידע החדש שהתפתח בשנים האחרונות בכל הקשור בטיפול רגיש מגדר בגברים מבוסס על גישות רב-תרבותיות, השמות דגש על טיפול בהקשר של מקום וזמן. המאמר סוקר את הנחות היסוד בטיפול בגברים ומעניק עצות למטפלים המעוניינים לחזק את הבנתם בעבודה טיפולית עם גברים.

לחצו לקריאת המאמר באתר בו פורסם. 

 

מאתר יסודות

הורים מבולבלים לעומת הורים ברורים

מדוע ההורים של היום מתקשים להעביר מסרים ברורים ומעדיפים להימנע מוויכוחים? בין אם הסיבה לכך היא הרצון להיות חברים של הילדים ובעניינים”, בין אם זו המבוכה לנהל דיאלוג פתוח (כי הרי, הילדים “כבר יודעים הכול”), ובין אם אחראיות לכך תיאוריות פסיכולוגיות סותרות – המסקנה היא חד משמעית: כדי שילדינו יגדלו בביטחון ויטפחו לעצמם חיים בריאים גופנית ונפשית, הם צריכים אותנו כמנחים ומכוונים אותם. לשם כך, עלינו להיות ברורים

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

מה עושים כשבנינוער משקרים?

בני נוער משקרים כמעט על כל נושא: על שיעורי בית, מבחנים, ציונים, על מקום הימצאותם, על כמות החברים בפייסבוק, על כך שהם לא יודעים מאיפה הגיע המריחואנה לחדר שלהם וכמובן על כך שהם שתו ממש מעט בירה והם באמת לא יודעים איך הם הגיעו למצב של שכרות. משפטים כגון “זה לא אני”, “אני לא יודע איך זה קרה”, “כבר עשיתי”, “זה לא באשמתי” ועוד, מוכרים לכולנו. עם זאת חשוב לציין שלא כולם משקרים ובני נוער שונים בגבולות שהם מציבים לעצמם לגבי מידת וסוג השקר. במאמר זה אני מציג גישה אמפטית לשקרים של ילדים ועצות להורים בהתמודדות יעילה עם סוגיה זו.

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

אני אוהב אותי” – על הערכה עצמית בקרב מתבגרים ותפקיד ההורים (נכתב בשיתוף עם איילה לוויטה)

הערכה עצמית הינה חוויה אישית, סובייקטיבית שיש לכל אחד מאיתנו לגבי עצמו. הקשר בינה ובין המציאות יכול להיות מקרי לחלוטין. הערכה עצמית יכולה להיות לגבי תחום מסוים: כך, לדוגמה – “אני לא טוב בדברים טכניים” מאפיין הערכה עצמית בהקשר נתון, לעומת תחושת ערך כללית לגבי עצמי המאופיינת במשפטים כגון : ” אני אוהב את עצמי על מי שאני” או: ” אני דפוק, אני כשלון”. מאמר זה עוסק בצורך בחיזוק הערכה עצמית בקרב מתבגרים כמרכיב משמעותי בהתפתחותם הנפשית ומתן כלים לחיזוק תפיסת הערך העצמי בקרב מתבגרים .

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

עשר עקרונות בהתמודדות עם התנהגות אלימה

יאיר אפטר מציג עשרה עקרונות המסייעים להתמודדות עם גילויי אלימות במסגרות שונות. העקרונות מבוססים על ההנחה כי האלימות הינה התנהגות נרכשת ולפיכך ניתן גם ללמוד כיצד למגרה. ההורים ואנשי המקצוע חייבים להתמודד עם האירועים האלימים בעקביות ובהתמדה שכן רק כך יושג שינוי. עליהם להעביר מסרים אנטי אלימים ברורים, להציב גבולות ברורים, להבין את עולמם הן של הנתקף והן של התוקף ולעודד את הילדים להתמודדויות בלתי אלימות עם פגיעות.

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

אבא יש רק אחד מי מרוויח ממעורבות אבות בגידול ילדיהם?

כל אב ואם בישראל יסכימו שאבות כיום מעורבים יותר בגידול ילדיהם ביחס לאבות מהדורות הקודמים. מאז סוף שנות השבעים של המאה הקודמת ניתן לראות שינוי במעורבות אבות בגידול ילדיהם: הם נוכחים יותר, מעורבים יותר במטלות גידול הילדים ומבטאים את רגשותיהם כלפי ילדיהם בצורה ישירה יותר. לנוכח כמות האבות שמתעוררים בלילה על מנת להאכיל את הרך הנולד והאבות הלוקחים יומיים חופשה על מנת לעזור לילדיהם להסתגל לגן החדש, תופעת האבות המעורבים זכתה לשם “האבהות החדשה”. במאמר מציג את יתרונות המעורבות של אבות בחיי ילדיהם ועצות לאבות מעורבים להעצמת ההורות שלהם.

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

לגדל את קיןעל עולמם הרגשי של נערים ותפקיד ההורים

ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה. וייחר לקין מאוד ויפלו פניו…. ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל-הבל אחי ויהרגהו”. (בראשית ד’) – לו קין היה מחובר לרגשות שלו והיה יודע איך להתמודד איתם, יתכן והרצח היה נמנע? איך מטפחים מודעות רגשית בקרב נערים, המונעת תגובות של תוקפנות, הסתגרות והדחקה?

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

להישאר מחובר על נוכחות הורים בחיי ילדיהם המתבגרים

מחקרים הוכיחו כי זמן איכות משפחתי בו מבלים ההורים ביחד עם ילדיהם הוא גורם המסייע בהקטנת הסיכוי להידרדרות הילדים למצבי סיכון. המאמר עוסק בחשיבות קיימת לפעילויות מהנות משותפות של בני המשפחה שכן הן מהוות הזדמנות מצוינת ליצירת דיאלוג פתוח בין ההורים לילדים, להתוודעות לעולמם של ילדיהם, להאזנה להם ולייעוץ בעל סמכות ודוגמא חיובית.

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

טוב, אבל למה לחפור?” על משמעות התקשורת ביחסי הוריםמתבגרים

כבר אמרתי לך שאני הולך לשחר. בסדר, הבנתי שלא מתאים לך שאפגש איתו, די, נמאס לי כבר שאת כל הזמן מתערבת וחופרת לי, תפסיקי להחליט עלי, אני כבר לא ילד”. זהו פחות או יותר מיצוי של שלל מושגים, אמירות, משפטים ושאר ירקות שניתן לעיתים לשמוע בתקשורת המתקיימת בין הורים למתבגרים סביב מצבי קונפליקט. בני נוער אינם קבוצה אחידה, עם זאת, רובם רוצים לחוות את עצמם כ”גדולים” ומצפים מאתנו לאמץ סגנון תקשורתי חדש. הם רגישים לכל ניסיון שלנו ההורים, להמשיך להיות הורים מורים ומצווים ודורשים יתר שוויון בתקשורת – שנדבר אליהם כאילו הם היו גדולים ושנתחשב בצורך שלהם לחוות עצמם כעצמאיים. מאמר זה עוסק בהבנת הצורך בשמירה על ערוץ תקשורת פתוח עם ילדנו המתבגרים המתחשב ורגיש לשב ההתפתחותי בו הם נמצאים.

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

הורים: אין מה לעשות, גם על סקס צריך לדבר

מין ומיניות הם נושאים שיש לדבר עליהם עם ילדינו למרות הבושה, הקושי, הגיחוך, השאלות המביכות, השאלות המצחיקות או כל סיבה אחרת שעלולה לגרום לנו להסמיק. חשוב שאנו ההורים נהיה הראשונים לדבר איתם על כך.  בעיקר כאשר אתרי אינטרנט מהווים חלופה לחינוך מיני שעיקרו סרטי פורנו, חשיבות התקשורת עם ילדינו בנושא חיונית יותר מתמיד. המאמר נותן כלים בסיסיים לתקשורת בין הורים לילדים בנושא.

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

בני נוער שלא שותים משקאות אלכוהוליים יש חיה כזאת!

במאמר זה אני אפיין את בני הנוער שלא שותים משקאות אלכוהוליים עם חבריהם בגינה, במועדון או במסיבות פרטיות.

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

כיצד ניתן למנוע מילדינו לשתות משקאות אלכוהוליים בבילוי עם חברים?

אכן, צודקים אותם קוראים שהכותרת מעוררת בהם נימה של ספקנות. כהורים אין לנו את היכולת לשלוט בהתנהגות ילדינו, בעיקר כשהם אינם לידינו. עם זאת הורים יכולים לפעול על מנת לצמצם את הסיכוי שילדינו ינהגו בדרך שעלולה לסכן אותם. להלן מספר עצות שיוכלו לשפר את הבקרה שלכם ההורים על תרבות הבילוי של ילדיכם. הורות מיטבית אינה מונעת לחלוטין את האפשרות להיחשפות ילדינו למצבי סיכון. עם-זאת, להורים תפקיד מרכזי בהכוונה ויצירת תפיסה בקרב ילדיהם להימנעות והתמודדות עם מצבי סיכון.

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

חינוך לגבריות אחרת

“אם נאפשר לנערים לדבר על הרגשות שלהם, על הבלבול, על הקשיים ועל כל אותם דברים שנחשבים כ’טאבו’ בחברה הגברית-ישראלית, הרי שנגדל גברים שאישיותם שלמה ומפותחת יותר”. מאמר זה סוקר את תקופת עבודתי כמרכז תוכנית נ.מ.ש במשרד החינוך לטיפוח גבריות חדשה.

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

פרטיות כערך עליון משמעות הפגיעה בפרטיותם של ילדינו בגיל הנעורים

בגיל הנעורים, אנו ההורים נאלצים להתמודד יותר ויותר עם סוגיות הקשורות לפרטיותו של ילדנו: האם להיכנס לחדר? שלהם כאשר הם מתנגדים, האם זכותנו לראות תכנים בסלולר ובמחשב, לבדוק היכן הם מבלים בשעות הפנאי שלהם, או להתעניין בילדינו גם כשהם מתנגדים לכך? המאמר סוקר את התפתחות ערך הפרטיות לממדיו העכשוויים ונותן כלים להורים לאזן בין ערך הפרטיות לבריאותם הנפשית והגופנית של ילדיהם.

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

מה אתם רוצים? משעמם לי!” : כשבני נוער אומרים “משעמם” למה הם מתכוונים?

האחריות לתחושת השעמום של ילדינו קשורה לדרך בה אנו המבוגרים מייצרים עבור ילדינו את תרבות הפנאי. ילדים מגיל צעיר מאוד מוצפים בגירויים. חדר ילדים ממוצע מלא במשחקים. בחלק מהחדרים ניתן למצוא מחשב, טלוויזיה פלייסטיישן וטלפון נייד. אכן הרבה מאוד אפשרויות שלא מהוות מענה לאותה תחושה בסיסית של שעמום. בהנחה שילדנו אכן חווים שעמום, כיצד ניתן להבין אותו ומה ניתן לעשות על מנת לעזור להם להתמודד עם השעמום?

לחצו לקריאת המאמר כפי שפורסם באתר מכון יסודות.

 

סרטונים:

התעללויות של ילדים בילדים אחרים השפעות השלכות והתמודדות

בראיון במסגרת תוכנית “הסיפור”, ברשת, ערוץ 2 דיבר יאיר אפטר, מנהל מכון יסודות, על מפגש בין קורבן אלימות לתוקפן. מפגש כזה יהיה מתגמל, אם יתקיים מתוך מקום בשל הן של הקורבן עם עצמו והן של התוקפן עם האחריות שיקח על עצמו. אם התוקפן לא יכיר באחריותו, המפגש ישחזר את הטראומה ואם הקורבן ימשיך ויחיה מתוך תחושת כעס, איכות חייו תיפגע.

עקרונות ההתמודדות עם אלימות במסגרת בית ספר

במסגרת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) ד”ר יאיר אפטר מציע עקרונות בסיסיים להתמודדות עם אלימות של תלמידים בבית הספר. הסרטון מיועד לאנשי מקצוע המתמודדים עם תופעת האלימות ומעוניינים להרחיב את ההבנה ואת הכלים להתמודדות יעילה עם התנהגות אלימה של תלמידים.

תקשורת אסרטיבית להתמודדות יעילה עם אלימות בכיתה

במסגרת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) ד”ר יאיר אפטר מציע עקרונות בתקשורת אסרטיבית לניהול קשיי משמעת במסגרת השיעורים. הסרטון מיועד לאנשי מקצוע הנאלצים להתמודד עם קושי בחינוך והעברת ידע  מעוניינים להרחיב את ההבנה ואת הכלים להתמודדות יעילה עם בעיות משמעת בכיתה.

 

 

 

ד"ר יאיר אפטר

ד”ר יאיר אפטר

 

מתלבטים? פנו אליי…

אתם לא לבד!
אם יש לכם התלבטות, שאלה, אם אתם סובלים ממצוקה ומעוניינים בייעוץ או הכוונה.
צרו קשר לייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות
בטלפון: 050-4389660
או מלאו את פרטיכם ואשוב אליכם בהקדם.